שאלות ותשובות טל לברכה

הרב רמי ברכיהו שליט"א

רב הישוב טלמון 

תשובה: למדונו חכמי המשנה באבות (פרק ה משנה י): כי ארבע מידות ישנם בבני האדם: "האומר שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית ויש אומרים זו מדת סדום. שלי שלך ושלך שלי - עם הארץ. שלי שלך ושלך שלך – חסיד. שלי שלי ושלך שלי – רשע". ונשאלת השאלה מדוע "שלי שלי ושלך שלך" היא מידת סדום, הרי זו היא המידה הטבעית בין בני האדם, שכל אחד שומר את כליו שלו, ואינו משתף בדבריו הפרטיים את חבירו? על כך כתב לבאר ר' עובדיה מברטנורא (שם): "שמתוך שהוא רגיל בכך, שלא ירצה להנות את חבירו, וזו היתה מדת סדום שהיו מתכוונים לכלות הרגל מביניהם, ואע"פ שהיתה הארץ רחבת ידים לפניהם ולא היו חסרים כלום". במילים אחרות, אדם צריך להרגיל עצמו להנות את חבירו במה שיש לו, ולא להיות חלילה צר עין ולשמור את כל הטוב שיש לו ושזכה בו רק לעצמו.

בנידון שלפנינו לכאורה נראה שאם חבר בקהילתנו הצליח להשיג אישורי כניסה לפועלים, אין שום סיבה כביכול שלא להנות מהם גם חברים אחרים, והדבר דומה אולי למידה של "שלי שלך ושלך שלך" שבעיני חכמי המשנה נחשב לחסיד, וביאר הברטנורא: "מהנה את הבריות מנכסיו, והוא אינו נהנה מאחרים".

ועדיין יש מקום לומר כי הזכות להיות חסיד שמורה היא לבעל הבית, ואי אפשר ל'החליט' עבור בעל הבית, כי ראוי הוא למידת חסידות, ול'זכות' אותו במידה החשובה של "שלי שלך", ו'לקחת' פועלים שאמורים לשרתו לטובת פרוייקטים פרטיים.

מעבר לכך, במקום שיש הפסד לבעלים, בודאי לא נאמרו הדברים, וכבר העיר בעל התוס יו"ט (שם): "שלי שלך ושלך שלך חסיד - לא שמבזבז כל אשר לו, שהרי אמרו (כתובות דף נ') המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, שלא יבזבז יותר מדאי ויהיה הוא בהכרח מוטל על הבריות, אלא במותר כפי הראוי איירינן". לכן, כל מי שרוצה ומעוניין לקחת פועלים מקבלן שעובד אצל חבר, שכן וכד', חייב לבקש רשות מהבעלים אליו הוזמן הקבלן עם פועליו, ובאם נגרם נזק ממוני לבעלים מפני שנלקחו מקצת הפועלים לכל מיני עבודות שירות שונות, רשאי הבעלים לתבוע בדין תורה את ההוצאות הכספיות שנגרמו לו. וגם אם בכללי ההלכה היבשים בדינים שבין אדם לחבירו יש כאן גרמא, והוא פטור מנזקין, הרי שהעושה כן, ולוקח פועלים ללא רשות הבעלים (למרות הסכמת הקבלן), הרי הוא חייב בידי שמים.

אתר רבני בתי ספר- עמוד הבית

עמוד פסקים והלכות- הרב רמי

שו"ת טל לברכה- עמוד ראשי